שיעור 1: הבעיה

הבעיה שאנחנו מתמודדים איתה אינה ביחסי יהודים-ערבים (אע"פ שיש מה לשפר בכיוון הזה), והיא גם לא במנהיגים של שני הצדדים (פה בטוח לא חסר מה לשפר). אלה רק סימפטומים.

הבעיה שלנו היא בעיה מבנית. מערכתית. קוראים לה ריכוזיות, וככה היא נראית, רק בלי החיוכים.

שיעור 2: הבעיה מחריפה

הזוועות שאנחנו עדים להן בחודשים האחרונים גם הן סימפטומים, אבל לא של בעיה אחת אלא של שתי בעיות שלא מסתדרות אחת עם השניה. במרכזה של כל אחת מהבעיות נמצאת קבוצה מצומצמת שמנקזת אליה הרבה כח וכסף וכבוד שמעבירים אליה מיליוני האנשים שתלויים בה.

בימים שבשגרה הקבוצות הקטנות האלו פשוט משתמשות בכח הזה לטובתן האישית, אבל מדי פעם, כשנוצרת איזו הזדמנות, הכח המרוכז הזה מתפרק ומתפרץ לכל הכיוונים - והנה אנחנו היום.

שיעור 3: הרקע לבעיה

ברקע, אפשר כבר לזהות בעיות נוספות מתקרבות, נמשכות באופן טבעי אל מוקד הסכסוך - כי מערכות שמבוססות על כח מבינות כח ונמשכות לכח.

ואם באמת מעריכים את העוצמה של המערכות האלו, אפשר כבר להבין שגדר הפרדה כפולה וחומה וחפיר לא יעצרו אותן, וגם לא סיסמאות כמו "ניצחון מוחלט" ו-"ריסוק חמאס" ואפילו טרנספר ותהילים ובחירות ובני גנץ.

ברגע שמבינים שהבעיה היא מערכתית, כדאי להתחיל לשפץ את המערכת. או לבנות מהיסוד במקרה הצורך - ובמקרה שלנו נראה שיש צורך. דחוף.

שיעור 4: חזון למועד

אבל איך בונים מערכת מהיסוד? הצעד הראשון הוא לדמיין אידאל לכוון אליו. לגבש חזון. וכמובן שכדאי לבחור בקפידה חזון מוצלח ונעים עם שלום והרמוניה וכל זה, אבל כדי לקצר תהליכים ההמלצה היא לא להתעכב יותר מדי על הצעד הזה. שורה אקראית מאיזה שיר של הביטלז יכולה לעבוד פה.

החלק החשוב בסיפור הזה הוא להשתחרר בהקדם האפשרי ממנהיגים משומשים, לא להתפתות להבטחות המוכרות של "מנהיגות עם חזון" ולזכור היטב שכדי לפתור את הבעיה המערכתית נדרש חזון נטול מנהיגות, ועדיף ממוחזר כי זה גם יותר קל וגם ידידותי לסביבה.

(בסוף זה לא כל כך מסובך)

הַדְּבָרִים יִסְתַּדְּרוּ מֵעַצְמָם

כְּשֶׁבְּנֵי הָאָדָם יִסְתַּדְּרוּ בְּעַצְמָם

שיעור 5: ניצוצות של הבנה

עכשיו נותר רק לממש, וזה כמובן החלק הקשה. וגם לא ברור איך להתחיל ולאן זה יתפתח, אבל רמז כבר יש, והוא נראה ככה:

שיעור 6: שיעורים שכבר למדנו

פעם מזמן, כשה-"דברים" עוד היו רק כלכליים, יד נעלמה דאגה לווסת היצע וביקוש ולקבוע מחירים.

שנים אחר כך, כשה-"דברים" נגעו לתקשורת ומרכזיות קרסו מרוב חיבורים, האינטרנט דאג לעשות את הקישורים.

והיום?

שיעור 7: בוחן פתע!

התבוננו באיור ובחרו את התשובה שמתאימה למצב הנוכחי:

א. X= ועדה ברוסיה הקומוניסטית, Y = ועדה במקום אחר. הבעיה היא קביעת מחירים והסדרת היצע וביקוש, והפתרון הוא שוק חפשי.

ב. X=מרכזיית טלפונים, Y = מרכזייה אחרת, הבעיה היא תקשורת והפתרון הוא האינטרנט.

ג. X = ממשלת ישראל, Y = הנהגת חמאס, הבעיות הן טבח מלחמה ייאוש כללי, והפתרון עוד לא ברור אבל אנחנו כבר מבינים את הכיוון.

שיעור 8: סיכום אופטימי

אז אפשר להתעודד. עכשיו כשהבעיה כבר מוגדרת היטב ואנחנו מודעים לה, אנחנו כבר בדרך הנכונה. ואם מתחדדת ההבנה שמבנה הבעיה שלנו הוא בעצם שכפול של מבנים קודמים שמתאימים לבעיות דומות שכבר נתקלנו בהן בעבר והתמודדנו איתן יפה, אז גם הדרך לפתרון מתבהרת: ליצור מנגנונים שיעמיקו את שיתופי הפעולה הישירים בין בני האדם ויחליפו את התלות שלהם בגורם הריכוזי.

אז הנה. זה המתווה. ואפשר להתחיל ממש עכשיו.