מתווה אזרחי ליום שלפני
בקורס הנוכחי נתמודד עם שתי נקודות התורפה של המתווה הקודם: המדינה והתזמון. והפעם, במקום לחכות לביבי וליום שאחרי המלחמה, נתמקד במה שיכולים לעשות האזרחים עוד היום - ובעצמם.


שיעור 1: הבעיה
הבעיה שאנחנו מתמודדים איתה אינה ביחסי יהודים-ערבים (אע"פ שיש מה לשפר בכיוון הזה), והיא גם לא במנהיגים של שני הצדדים (פה בטוח לא חסר מה לשפר) והיא אפילו לא המלחמה. כל אלה רק סימפטומים.
הבעיה שלנו היא בעיה מבנית. מערכתית. קוראים לה ריכוזיות, וככה היא נראית, רק בלי החיוכים.


שיעור 2: הבעיה מחריפה
הזוועות שאנחנו עדים להן בחודשים האחרונים גם הן סימפטומים, אבל לא של בעיה אחת אלא של שתי בעיות שלא מסתדרות אחת עם השניה. במרכזה של כל אחת מהבעיות נמצאת קבוצה מצומצמת שמנקזת אליה הרבה כח וכסף וכבוד שמעבירים אליה מיליוני האנשים שתלויים בה.
בימים שבשגרה הקבוצות הקטנות האלו פשוט משתמשות בכח הזה לטובתן האישית, אבל מדי פעם, כשנוצרת איזו הזדמנות, הכח המרוכז הזה מתפרק ומתפרץ לכל הכיוונים - והנה אנחנו היום.




שיעור 3: הרקע לבעיה
ברקע, אפשר כבר לזהות בעיות נוספות מתקרבות, נמשכות באופן טבעי אל מוקד הסכסוך - כי מערכות שמבוססות על כח מבינות כח ונמשכות לכח.
ואם באמת מעריכים את העוצמה של המערכות האלו, אפשר כבר להבין שגדר הפרדה כפולה וחומה וחפיר לא יעצרו אותן, וגם לא סיסמאות כמו "ניצחון מוחלט" ו-"ריסוק חמאס" ואפילו טרנספר ותהילים ובחירות ובני גנץ.
ברגע שמבינים שהבעיה היא מערכתית, כדאי להתחיל לשפץ את המערכת. או לבנות מהיסוד במקרה הצורך - ובמקרה שלנו נראה שיש צורך. דחוף.
שיעור 4: חזון למועד
אבל איך בונים מערכת מהיסוד? הצעד הראשון הוא לדמיין אידאל לכוון אליו. לגבש חזון. וכמובן שכדאי לבחור בקפידה חזון מוצלח ונעים עם שלום והרמוניה וכל זה, אבל כדי לקצר תהליכים ההמלצה היא לא להתעכב יותר מדי על הצעד הזה. שורה אקראית מאיזה שיר של הביטלז יכולה לעבוד פה.
החלק החשוב בסיפור הזה הוא להשתחרר בהקדם האפשרי ממנהיגים משומשים, לא להתפתות להבטחות המוכרות של "מנהיגות עם חזון" ולזכור היטב שכדי לפתור את הבעיה המערכתית נדרש חזון נטול מנהיגות, ועדיף ממוחזר כי גם יותר קל למצוא כזה וזה גם ידידותי יותר לסביבה.


(בסוף זה לא כל כך מסובך)
כָּל הַדְּבָרִים יִסְתַּדְּרוּ מֵעַצְמָם
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נִסְתַּדֵּר בְּעַצְמֵנוּ
שיעור 5: ניצוצות של הבנה
אז נניח שיש חזון, מה עכשיו? מתקדמים בצעדים קטנים, אבל אפשר להתחיל באיזה רמז על הדרך:
שיעור 6: סיכום אופטימי
אז אפשר להתעודד. עכשיו כשהבעיה כבר מוגדרת היטב ואנחנו מודעים לה, אנחנו כבר בדרך הנכונה. עכשיו רק נותר להעמיק את ההבנה, להפיק את הלקחים הנכונים ולממש.
אז הנה. זה המתווה. ואפשר להתחיל ממש עכשיו.

