הקרנות שלנו
קרנות השקעה הן בעצם מין קופות כאלו שמכניסים אליהם כסף ומקווים שייצא מזה משהו טוב. לפעמים זה מצליח ולפעמים פחות.
קק"ל
קרן קיימת לישראל (קק"ל) היא אחת הקרנות הותיקות שלנו. נוסדה מזמן, גייסה תרומות, רכשה קרקעות, נטעה יערות, ובנתה ספסלים שולחנות פיקניק. עם השנים התנוונה הקרן, התרשלה בניהול נכסיה, מינתה מקורבים, מימנה בעיקר את חשבונות הבנק של המנהלים שלה, גזלה כספים מניצולי שואה, ואפילו האורנים המפורסמים התבררו כנזק סביבתי שדחק את האלונים והאלות המקומיים.
כיום, בחורף 2023, קשה כבר לזכור שהקרן הזו היתה פעם שלנו. אפשר עוד לשבת על הספסלים היפים שנותרו, לצפות בנוף המוכר ובמלחמה שמסביב, לחכות לקיץ שבו יבערו האורנים שוב, ולנסות לתקן.
לכן הקמנו את
קלק"ל
קרן לא-קיימת לישראל היא הקרן שהיינו רוצים: מתפקדת ורלבנטית, מניבה רווחים בעצמה ואינה נסמכת על תרומות של אחרים, מנוהלת בשקיפות ובהרמוניה כשבראש מעייניה תרומה אמיתית לקהילה ולסביבה.
על קרן אוטופית כזו אפשר רק לחלום, אבל חשוב לדמיין אותה כאידיאל שמכוון אותנו, חזון אופטימי להיאחז בו ברקע המשבר הנוכחי.
אבל בינתיים אפשר להסתפק בקרנות אחרות, כמו
קק"ה
כלומר, קרן קיימת השקעות, שתפקידה לדשן את הקרקע ולאפשר לנו לצמוח מתוך ההריסות שהותירו המערכות הקודמות (ובתקווה תמשיך לעשות עבודה טובה גם עם השאריות שעוד יותירו המערכות הקיימות).
קק"ה נוסדה לפני כ-15 שנים כתחביב ופועלת בעצם מתוך קרן ההשתלמות של אדם פרטי שלפעמים מדמיין שהוא בונה חופשי. הקרן משקיעה במניות ומנסה "לקנות חברות מעולות שנסחרות במחיר הוגן ולהחזיק אותן לאורך זמן". בקיצור, לעשות מה שבאפט עושה רק בלי לקרוא דוחות כספיים (למעט לפעמים). במהלך פעילותה היתה הקרן רווחית בצורה מפתיעה, חסכונית מאוד בזמן ובאנרגיה המושקעים בניהולה וידידותית לאדם ולסביבה (למעט לפעמים).
אבל קק"ה זה לא מספיק, ואם רוצים להגשים את קלק"ל מתישהו כנראה שכדאי להתקדם ל
Kaka tech
או קרן קיימת השקעות טכנולוגיות. זה בעצם אותו קק"ה רק משודרג. עיקר השינוי הוא המעבר ממערכת כמעט ידנית הממוקדת בשוק האמריקאי למערכת חצי אוטומטית שמאפשרת לסרוק ולסנן נתונים כמותיים של חברות ציבוריות באופן גלובלי ובקנה מידה גדול.
אבל גם טכנולוגיה זה לא מספיק. צריך גם מסגרת שתוכל לאגד יחד שותפים לדרך, ולכן התכנון הוא להקים בקרוב את
קק"ה בע"מ
כי זה יותר נחמד להשקיע בחברה. גם פחות בודד, וגם יכול לעזור למטרות מיסוי. כלומר זה יכול לעזור לתכנן מס, שזה אומר בעצם להתחמק ממנו, או לפחות למזער את הנזק.
קק"ה בע"מ 2.0
המשמעות של חברה בעירבון מוגבל היא שבעלי המניות של קק"ה אינם כפופים לחובותיו של הקק"ה. אם הוא מפשל או משאיר חובות הם לא מנקים אחריו. ואם בעלי המניות הם בעצמם קקות זו ממש בעיה. ובמיוחד למשקיעים חיצוניים (כי מי שמשקיע שוקע וכולם יודעים מי נשאר לצוף). זו הסיבה שההעדפה היא לקרן בעירבון מלא המנפקת מניות כנגד כל השקעה.
ואם כבר מפרשים בחופשיות את ראשי התיבות האלו, אז אפשר כבר להתקדם ל
קק"ה בע"מ 3.0
בע"מ = בעל מודעות. פעם זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אבל בשנת 2023 יש כבר קרנות שמפתחות מודעות. אמנם לאט לאט ומעט ומעט אבל בכל זאת.
ועם קצת מודעות עצמית, ברור גם שכדאי להתקדם ל
קק"ה מבוזר
כי שחיתות וניגוד עניינים ומינוי מקורבים הן לא תופעות ייחודיות לקק"ל. אלה סימפטומים ידועים של מערכות ריכוזיות. תוצאה ישירה של מבנה אירגוני בו הכח והסמכות נמצאים בידיה של אליטה קטנה המקבלת החלטות עבור כל היתר. ואפשר גם אחרת. כבר עכשיו. דרך פלטפורמות ייעודיות שמאפשרות לנהל כספים תוך שיתוף פעולה בין חשבונות עצמאיים מבלי להפקיד את ההון בחשבון ריכוזי שמסכן את העצמאות של השותפים בקרן.
בעניין הקיימות
אז את הקיימות של הקרנות האלו אפשר לפרש בכלמיני אופנים,
מ-existence ל-sustainability
דרך אידאל
ו-POC (= Proof of Concept)
לפוק עם שורוק,
אבל גם לכאלו עם חשבון בנק בדולרים
אז כולן קיימות באיזושהי צורה אבל כולן גם סגורות למשקיעים חיצוניים, למעט:
הקרן הקהילתית שפשוט מתנהלת בשקיפות ומבטיחה best effort וזהו. היא מתאימה למשקיעים עצמאיים שלא חוששים להעתיק ומצליחים לעבוד עם קובץ משותף. היא לא עולה כסף.
הקרן האינטראקטיבית של הבונים החופשיים (FBIB). שמנוהלת תחת פלטפורמה שנקראת collective 2.0 . זה כמו etoro בערך. צריך לחפש שם את freebeavers והיא עולה 10 שקלים לחודש שמתחלקים 5-5 בין מנהל הקרן ו- nteractive Brokers שמתחזקים את הפלטפורמה.
הקרן הסינגפורית. זה כבר למשקיעים שמשקיעים, אבל בדיוק בגלל זה היא עוד בשלבי הקמה.