קרן קיימת השקעות (קק"ה)

קק"ה בראייה היסטורית

קק"ה נוסדה ב-2009 בערך, כשלראשונה בתולדותיו של חשבון בנק מסוים הצטבר לו איזה סכום שהיה לו צפוף מדי בעו"ש ורצה לצאת החוצה ולהגשים את עצמו.

באותה תקופה הסכום עוד לא ידע שהוא קק"ה ועדיין לא היה לו שם בכלל.

סתם "כסף".

כשהביט לראשונה בעולם שנגלה אליו, הוא נדהם בעיקר משפע האפשרויות שעמדו בפניו

וגם מכל הבנקאים, היועצים ומנהלי ההשקעות שהחלו לחזר אחריו. נראה שהם אהבו מאוד להתעסק בכסף וזה באמת היה המקצוע שלהם, אבל איכשהו הם הצליחו להשיג באופן עקבי תשואות נמוכות מהממוצע. בהתחלה זה נשמע לו מוזר וקצת מפוקפק, ולא הגיוני אבל ככל שחשב על זה יותר וגם קרא קצת הוא הבין שזו פשוט המציאות ושבעצם זה לא יכול להיות אחרת כי ככה המערכת הזו בנויה ("פרדוקס התיקים המנוהלים").

אז הוא השתדרג לממוצע. כלומר למדדים הגדולים, וזה באמת היה קל ונח וגם הרבה יותר משתלם.

אבל אז הוא התחיל להסתקרן מה יש שם למעלה, ואיך אפשר להגיע לשם. לתשואות הגבוהות באמת. הן הרי מוכרחות להיות שם כדי לאזן את הביצועים הנמוכים של כל הבנקאים ועוזריהם. וכמה קשה כבר יכול להיות לעבור את הממוצע? בבית הספר הוא הצליח לעשות זאת בקלות, והסטנדרט פה נראה אפילו יותר נמוך.

בשלב הזה הגיעו התיאורטיקנים והסבירו שזה ממש קשה. ממש ממש ממש קשה. בלתי אפשרי אפילו. מסתבר שהשוק הזה כל כך יעיל שפשוט אי אפשר לנצח אותו. אבל הכסף שלנו כבר הגיע עד לכאן, והסתקרן וגם לאט לאט החל לפתח אמפתיה עמוקה לשוק הזה, שעוקף בקלילות מנהלי תיקים מקצועיים, שכלכלנים יראים מפניו ושכל כך הרבה אנשים נלחמים בו.

מזל שהוא מצא גם משקיעים (להבדיל מסוחרים) שניסו להבין את השוק ולא רק לנצח אותו כל הזמן. כאלו שהתעניינו בו באמת, וניסו להבין איך הוא עובד ואיך אפשר לעבוד איתו. והם גם הרוויחו. וכל הסימנים מראים שהרבה מעבר לממוצע, ולאורך זמן. אז הוא התעניין. בינהם הוא מצא כמה מורים טובים (כמו וורן באפט ופיטר לינץ', ומוניש פאבראי, וג'ואל גרינבלט ועוד ועוד), ולאט לאט הוא למד מהם כמה דברים. (למשל מה זה מניה, ואיך כדאי לבחור מניות, וכמה חשובה סבלנות בשוק הזה ועוד כמה כללי התנהגות בסיסיים).

שוק חופשי

ובהדרגה הוא גדל ותפח והתרבה, וידע גם נפילות ומשברים והרפתקאות מסעירות (עם הביטקוין למשל). בקיצור הוא התבגר. ובשלב מסוים הוא גם החל להשתתף באופן יותר אקטיבי במימון הפעילויות של בעלי החשבון שבו נולד. והם ניצלו את זה ויצאו לחופש ארוך מהעבודות שלהם ויצאו למסעות ארוכים ברחבי העולם. והכסף היה מבסוט. בשלב הזה הוא כל כך התלהב מעצמו שכבר קרא לעצמו "הון" קטן, לפעמים.

ואז הגיעה תקופה קצת יותר קשה, ירידות בשוק, ומלחמה, ובעלי החשבון המשיכו למשוך ולמשוך, והכסף החל להילחץ ולהצטמצם. הוא התחיל להרגיש שהוא צריך שינוי, ואחרי הרבה לבטים קיבל החלטות כבדות משקל: לעזוב את הבית, לעבור לחו"ל ולרדת למקלט. וגם לשנות את השם. והמיגדר. הוא התחיל להתייחס לעצמו בלשון נקבה וביקש מכולם לקרוא לו קרן. או קק"ה - שם חיבה.