שיעור 1: רקע הסטורי

פעם, לפני שנים רבות מאוד, כשעוד לא היו אנשים עניים כי עדיין לא המציאו את הכסף, כבר אז היו אנשים חזקים יותר וחזקים פחות. ובאותה תקופה חי מלך חכם ואמיץ ואהב על ידי בני עמו, שגם פחדו ממנו מאד ואולי בגלל זה העניקו לו מתנות ותשורות לרוב.

וגם המלך אהב את העם ואת המתנות שקיבל אז הוא ביקש בעדינות שבמקום להעניק לרוב עדיף לעשות זאת באופן מוסדר, מספר פעמים בשנה במועדים הקבועים בחוק. והוא קרא לזה חגים והם קראו לזה מסים וכל זה היה נחמד מאוד.

שיעור 2: בעיה

יום אחד, כמה אזרחים שחיו בעיר הבירה שמו לב שאנשי השבטים מהפריפריה בצפון הרחוק ממעטים להגיע לחגיגות. "למה הם לא חוגגים איתנו?" הם שאלו בקול רם, אבל עמוק בלב חשבו "למה הם לא משלמים מסים כמונו?", ואז הם הלכו לארמון המלך ואמרו לו שזה לא פייר ושהם דורשים שוויון בנטל.

המלך הקשיב, ובגלל שהיה חכם הוא הבין מהר שאם הוא לא יצליח להיות מסודר יותר עם גביית המסים הוא עומד להסתבך במלחמות מיותרות. וחוצמזה, באמת נהיה בלאגן וכדאי מאוד להתחיל לעקוב אחרי מה שקורה שם.

שיעור 3: פתרון יצירתי

אז הוא ציווה על המשרתים שלו לטפס להרים הגבוהים ולכרות מהם כסף וזהב, ואותם להתיך ולהטביע מהם מטבעות בדמותו. ואז הוא כינס את העם והסביר להם בעדינות שהחל מהחג הקרוב הוא יעניק מטבעות בעבור המתנות שהוא עתיד לקבל, ושכדאי לכולם לשמור עליהם היטב כי קצת אחרי החג הוא מתכוון לאסוף את המטבעות בחזרה ולבדוק למי חסר ואז הוא כבר לא יהיה כל כך עדין.

לתהליך האיסוף הוא קרא "ביקורת מס" ולמטבעות הוא קרא "קבלות" או "אישורי תשלום" אבל זה לא היה כל כך חשוב, כי כולם התלהבו מאוד מהזהב הנוצץ הזה וכבר לא כל כך הקשיבו בשלב הזה.

שיעור 4: מדיום מסחר

משם כבר הכל התגלגל מהר מאוד. העם פיתח אובססיה משונה למטבעות החדשים והתחיל להרעיף על המלך מתנות מעבר לשיעור הקבוע בחוק בכדי לקבל מטבעות נוספים. מיסיונרים נסעו לצפון הרחוק כדי להסביר לפראים החיים שם על השיטה החדשה, סוחרים ממולחים הציעו לכל מי שרצה לרכוש מהם מטבעות (ובכך בטחון מפני נקמתו של המלך) בתמורה לשיעור המס בתוספת ריבית והצמדה והחזר נסיעות, וכלכלנים התחילו לחקור את הנושא והם עושים זאת עד עצם היום הזה.

והמלך היה מבסוט. ובשלב מסוים, כשהמטבעות הפכו להיות כל כך פופולרים עד שאפשר היה לקנות איתם בשוק הוא אפילו ויתר על מתנות בחגים ועבר לבקש את המס שלו במזומן.

שיעור 5: כוונות טובות

חלפו שנים, המלך מת אבל הכסף נשאר, ואיתו גם תופעות לוואי חדשות כמו עוני וחובות ויוקר מחיה ולחץ תמידי למצוא עבודה ולגמור את החודש ולחסוך לילדים ואינפלציה ומשכנתא וזה לא נגמר.

בשלב הזה בערך אליס אמרה "די כבר. נמאס לי כבר לרדוף אחרי השקל. אני רוצה את החיים שלי בחזרה!", ובוב התחיל לחפש פתרונות יצירתיים. בהתחלה הוא בדק מה קורה עם מטבעות של ממלכות אחרות ומצא שם את אותן בעיות. ואז הוא שמע על מטבעות חדשים ומבוזרים (מה שזה לא אומר) שנקראים קריפטו, והרגיש תחושת שייכות עמוקה אז הוא סיפר על זה לאליס בהתרגשות והציע לה לעבור להשתמש במטבעות האלו.

"זה לא מספיק טוב", אמרה אליס. "כולם אותו דרעק", ובוב נאלץ להסכים, כי עמוק בפנים הוא כבר הבין שמערכת התמריצים של המטבעות האלו יוצרת דינמיקה מטרידה של ריכוז ההון והשליטה בידי קבוצה מצומצמת מאוד של אנשים שהוא ואליס אינם חלק מהם (ואולי זו הסיבה לעמלות המשוגעות שהם גובים, הוא חשב לעצמו).

אלא אם...

שיעור 5: לשחרר את הביטקוין

ואז היה לו רעיון. "למה שלא", הוא אמר לה, "ננפיק מטבעות משלנו בעצמנו? למלך ההוא זה עזר פעם, אז אולי זה יעזור גם לנו". והיא חשבה על זה ואמרה "וואללה. ואם נשתמש בהם גם לא נצטרך לשלם עמלות לאף אחד כי נעביר אותם ישירות זה לזו". "וגם לא נצטרך לשלם מס", אמר בוב, "במיוחד אם נצפין את התשלומים דרך מערכת התקשורת שלנו שעוברת מתחת לרדאר".

בקיצור, זה מה שהם עשו והם החליטו לקרוא לזה מטבעות חופש כי זה הזכיר להם את החופש מעמלות והחופש ממסים וגם את חופש המצפון שאיפשר להם לבצע את הצעד הנועז.

שיעור 6: סיכום אופטימי

וכך היה. ואחרי כמה זמן כששניהם כבר הרגישו ממש חופשיים ועצמאיים ומבסוטים מעצמם מאוד, הם התחילו למצות.

"אני לא מבינה מה אפשר לעשות עם המטבעות האלו", אמרה אליס, ובוב הציע לה להתעמק בהוראות השימוש בקורסים מתקדמים יותר. או להניח לזה בינתיים ולהתקדם לקורס במערכות הדדיות כדי לחבר את הנקודות ולהבין איך משלבים את החתיכות האלה בפאזל כדי ליצור משהו שיקדם שלום אזורי שנהיה כבר ממש דחוף.