שיעור 1: האגדה על אליס ובוב

לפני שנים רבות חיו באמריקה שתי דמויות בדיוניות שקראו להן אליס ובוב. הן רצו מאוד לשוחח בפרטיות זה עם זו ובעיקר חששו מאויבת משותפת שניסתה לצותת להן כל הזמן וקראו לה איב. היא היתה רעה.

אז הם יצרו לעצמן מפתחות פרטיים וציבוריים ופיתחו פרוטוקולים קריפטוגרפיים מתוחכמים, והוכיחו הוכחות מתמטיות מסובכות על מודלים חישוביים מורכבים עד שהשתכנעו שיוכלו לשוחח בנחת בלי שיצותתו להם.

והם היו מבסוטים.

שיעור 2: עניינים מסחריים

אחר כך הגיעו כמה חברות שידעו להכין אתרים מעוצבים ואפליקציות מכלמיני סוגים. הן הציעו מלאן שירותים שימושיים ואפילו לייצר את המפתחות אצלן. והכל בחינם!

ומאז אליס ובוב מתכתבים בוואצאפ וכבר לא מוטרדים מאיב כי מעל התכתובות שלהם מתנוססת הכתובת המנחמת end-to-end encryption.

והם היו מבסוטים.

שיעור 3: תקשורת משועבדת - המנגנון

חלפו שנים רבות, אליס ובוב התבגרו והבינו שאיב היא כבר מזמן לא הבעיה בסיפור הזה. כי היא אולי לא יכולה לצותת לתכתובות מוצפנות מקצה לקצה, אבל החברות עם האפליקציות, שהפכו בינתיים לתאגידים עצומים - ממשיכים לייצר את המפתחות בשרתים שלהם ומחזיקים אצלם עותקים, ולהם יש גישה לשני הקצוות.

והם ניגשים, וקוראים את התכתובות ומתרשמים מהתמונות וצופים בסרטונים. ואז ממיינים את כל מידע הזה ומתעדים ומאחסנים אותו בחוות שרתים עצומות. ואז משתמשים בו כדי להשפיע על הרגלי הצריכה וזמני המסך והתפקוד השוטף של האליסים והבובים של העולם.

עכשיו הם כבר לא היו כל כך מבסוטים.

שיעור 4: כוונות טובות

בשלב הזה בערך אליס אמרה "מספיק כבר עם החרא הזה. אני רוצה את הפרטיות שלי בחזרה!", ובוב התחיל לחפש באינטרנט ומצא כלמיני חברות שמציעות שירותים דומים לאלו שהמונופולים הגדולים מציעים אבל עוד לא הספיקו לזהם את העולם פשוט כי הן קטנות מדי. וגם כאלה שמבטיחות פרטיות ואפילו כאלו שהמודל העסקי שלהן לא נשען על פרסום (אבל הן עולות כסף).

"זה לא מספיק טוב", אמרה אליס. "כולן אותו דרעק", ובוב נאלץ להסכים, כי גם הוא ידע שכל החברות האלו בנויות בארכיטקטורה של שרת-לקוח (client-server) ושהפרטיות של הלקוח תלויה בעצם ברצון הטוב של בעלי השרת.

אלא אם...

שיעור 5: לשחרר את התקשורת

ואז היה לו רעיון. "למה שלא", הוא אמר לה, "נשתמש במפתחות שייצרנו בעצמנו כדי להצפין את ההודעות שאנחנו מעבירים אחד לשניה?". והיא חשבה על זה ואמרה "וואללה. ככה גם בעלי השרתים לא יוכלו לגשת למידע כשהוא עובר אצלם". "ואם גם נחתום על ההודעות עם המתפתחות האלו", הוסיף בוב, "נוכל להיות בטוחים מהו המקור של ההודעות".

בקיצור, זה מה שהם עשו ומאז הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה.

מבחן מסכם:

אם הרעיון של בוב כל כך פשוט איך זה שאף אחד עוד לא הכין אפליקציה ייעודית שעושה בדיוק את זה?

בחרו את התשובה הנכונה.

א. כי זה קשקוש. המערכת הנוכחית ממש יופי.

ב. כי גם אם היא ריכוזית, התאגידים לא שומרים על המפתחות ולא מציצים במידע של אף אחד.

ג. כי גם אם הם מציצים אז הם לא מפיצים, אז זה בעצם לא נורא.

ד. כי זה דורש יותר מדי משאבים לייצר בעצמך מפתחות ולהצפין הודעות ולבנות אפליקציות ייעודיות לשירותים שכבר קיימים ומי צריך את הכאב ראש הזה. עדיף ללכת לים.

ה. כי יש כמה גופים חזקים ואינטרסנטים שדואגים להדגיש את הסעיפים הקודמים ולהסביר שאין פה בעיה בכלל, ואם יש אז המקור שלה הוא אחר לגמרי ובכל אופן הכל בשליטה.

ו. כי זה רעיון יפה אבל לא ברור איך עושים מזה כסף, אבל על זה כבר בקורס הבא.