מתווה מדיני ליום שאחרי

רבים חושבים שהצעד הראשון לסיום המלחמה הוא מתווה מדיני ליום שאחרי. אבל אין כזה, אז אנחנו מתכבדים להציג אחד לדוגמא. מדובר במתווה על הצד האופטימי והלא כל כך סטנדרטי, בעיקר כי הוא מתחיל בחלוקת תעודות סיום ומסתיים בהנפקת תעודות זהות ואין בו שום ניצחון מוחלט .

שיעור 1: תעודות סיום

עכשיו אולי קשה לדמיין, אבל יום אחד גם המלחמה הזו תיגמר, ובסופה מחכה לנו טכס סיום ממש נחמד. עם הכרזות חגיגיות ושירים מרגשים, הדלקת משואות וחלוקת סיכות צבעוניות כאלו של מלחמה חדשה שאפשר לקשט בהן את המדים. ויהיו גם בורקסים.

המצטיינים יקבלו צל"שים ועיטורי העוז והגבורה, וכל השאר יקבלו במקרה הטוב תעודה.

שיעור 2: משובים

ובהמשך יהיה גם משוב, כי חשוב ללמוד מכל מה שקרה פה. ואפשר גם לקרוא לזה ועדת חקירה (עצמית).

שיעור 3: תעודות סיום (הסכסוך)

ואחרי כל הלמידה הזו, באיזשהו שלב בעתיד שכרגע עוד לא נראה לעין, אולי נצליח גם להיגמל לגמרי מהשיט הזה ולא רק לנוח בין מלחמות לפיגועים.

אז הכנו תעודות. ליתר בטחון.

שיעור 4: שפה זרה

ואם באמת רוצים לסיים את זה, ושלא רק אנחנו נפסיק להילחם - כדאי שיהיו גם תעודות לפלסטינים.

שיעור 5: תעודות זהות בבקשה

ואם כבר מחלקים תעודות לפלסטינים, אפשר כבר להציע גם תעודות זהות. כחולות כאלו. ישראליות. בכל זאת יש לנו כבר חתיכת היסטורייה משותפת והלכנו יחד כברת דרך. לא בקטע של סיפוח. סתם הצעה חברית. אנושית. שבאה עם סל קליטה וביטוח לאומי ושוויון זכויות מלא.

מחווה יפה כזו של רצון טוב ורוחב לב תסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני באופן רשמי וככה נישאר רק עם הסכסוכים הפנימיים (אבל על זה כבר בקורס נפרד).

שיעור 6: לקיחת אחריות

בינתיים אפשר רק לפנטז על האוטופיה הנפלאה הזו.

או לחרוד ממנה.

זה לא ממש משנה כי זה לא יקרה גם ככה.

המקסימום שאפשר לעשות בינתיים זה לצייר תעודות בעצמנו. ואולי גם להפסיק לחכות שמישהו אחר יוציא אותנו מהבוץ הזה ולהתחיל לזחול החוצה בעצמנו - אבל בשביל זה כדאי לפחות לכוון לכיוון הנכון, ועל זה כבר בקורס ההמשך.